פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מחאת המכנסיים: תרבות האונס ומערכת החינוך

      מקובל להנהיג במוסד לימודים תקנות של לבוש הולם, אך הבעיה מתחילה כאשר יש אפליות

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      (צילום: shutterstock)

      בשבועות האחרונים מתקיימת מחאה בבתי הספר בארץ. קשה להגדיר את נושא המחאה, האם זה בנושא פמיניזם, צניעות, שוויון, חינוך או תרבות האונס? כנראה שכולם יחדיו.

      בנענע 10 פורסמה ב 28/5/15 כתבה תחת הכותרת: מחאת התלמידות נגד איסור לבישת מכנסים קצרים: "אומרים לנו שזה יכול להוביל להטרדות". עוד לפני שהנושא הגיע לכותרות נחשפתי אליו על דפי הפייסבוק לא מעט פעמים, ב"שיח הפמיניסטי", ב"מפסיקות לשתוק- נלחמות למען החופש והשוויון" ובפוסטים של אנשים פרטיים.

      נערות מעוררות השראה החלו להעלות תמונות שלהן עומדות במכנסיים קצרים לצד נערים אשר עומדים עם מכנסיים קצרים (לעיתים קצרים יותר משלהן) וסיפרו כי להן מעירים על האורך ואילו לנערים לא. יתרה מכך, נערות מספרות כי הן נשלחות הביתה להחליף מכנסיים ואילו הנערים לא, כאשר הטענה היא כי זה "מפתה" "מסיח את דעת הבנים" ו"יכול להוביל להטרדות". אני מאמינה שזכותו של בית הספר להנהיג חוקי לבוש כפי שיש במקומות עבודה ומוסדות רבים, אך הבעיה כאן היא כפולה- האחת היא הסטנדרט הכפול והשנייה היא עידוד תרבות האונס, על חשבון החינוך.

      סטנדרט כפול

      מקובל להנהיג במוסד לימודים תקנות של לבוש הולם, אך הבעיה מתחילה כאשר יש אפליות. האפליה שהנערות מציגות היא חמורה ביותר- אם לנערות אסור, איך זה שלנערים מותר? בחלק מבתי הספר התלמידים הולכים ללא חולצה אחרי שיעור ספורט ואינם מקבלים על כך תגובה, בעוד שלתלמידות אסור גופיות וחולצות בטן. אורך המכנסיים המותר מוגדר כשווה, אך בפועל הנערים שמגיעים עם מכנסיים קצרים אינם מקבלים תגובה דומה לזאת שמקבלות הנערות.

      בתיכון בגבעתיים תלמידות בנות 17 לא הורשו להיכנס למבחן עקב אורך המכנסיים שלהן, בעוד שהתלמידים נכנסו למבחן ופתחו במחאה בה העלו לפייסבוק תמונות של תלמידים ותלמידות מחזיקים שלטים נוסח "97% בגרות 100% אפלייה מגדרית", "שוויון? לא בבית ספרנו".

      תרבות האונס וחינוך

      תרבות האונס הינו מושג אשר בוחן את הקשר בין החברה והתרבות הרווחת בה, לבין האלימות המינית. הגישה בתרבות האונס מתאפיינת בהחפצה, האשמת קורבן וזלזול בחומרת מעשי האונס וההטרדה המינית. התגובה של המורים והמורות לצורת הלבוש הזאת ולסטנדרט הכפול מציגה את תרבות האונס במלוא הדרה.

      כאשר אומרים לתלמידות שהן מפתות את התלמידים ואת המורים(!) זאת תרבות האונס.

      כאשר שואלים את התלמידות האם הן רוצות שיסתכלו להן על התחת זאת תרבות האונס.

      כאשר אומרים לתלמידות שהתלמידים יתקשו לשלוט בעצמם זאת תרבות האונס.

      אלו רק מעט מהדוגמאות אליהן נחשפתי דרך פוסטים של נערות בבית הספר, נערות שבבית הספר מחנכים אותן להתבייש בגוף שלהן, גורמים להן לחשוב שהן הפתייניות, שהן אובייקט מיני, שאם הנערים אינם שולטים בעצמם זה בגללן. אגב, גם הנערים בתרבות הזאת יוצאים לא טוב בלשון המעטה, האם הם חיות? האם אינם יכולים לשלוט בעצמם? יש כאן זלזול עמוק הן בנערות והן בנערים.

      "אל תלמדו אותנו איך להתלבש, למדו אותם לשלוט בעצמם" (מתוך מחאת התלמידות)

      הנערות האלו מדהימות! המודעות שלהן לנושא ראויה להערכה ויתרה מזאת היכולת והאומץ לצאת במחאה בגילן הצעיר אל מול מערכת החינוך נותנת לי תקווה. לי רק נותר לקוות שמערכת החינוך תתאפס על עצמה, תתקדם מעבר למחשבות המנותקות והעתיקות שמאפיינות מורים ומורות רבים ורבות (כמסתבר) ותשכיל לחנך את התלמידים והתלמידות לשוויון מגדרי.

      למגזין המלא